חודש עבר מאז היומן הקודם, להגיד לכם שהרבה השתנה? לצערי, ובעיקר לצערו של פרנק ווגל, התשובה היא לא.

המאזן של המגיק 17-13 מספיק למקום ה-12 נכון לעכשיו אבל אם בפלורידה מחפשים מקום לאופטימיות הם יכולים לשאוב אותה מהעובדה שהם בסך הכל מרחק משחק וחצי ממקום בפלייאוף.

אולם, אם באורלנדו יהיו כנים עם עצמם הם ידעו כי מקומם בקצה הקבוצות המכוונות לפלייאוף מוצדק והם פשוט פחות טובים מהחבורה הצמודה והצפופה הזו.

אם נפרוט את זה ממש אז לוושינגטון יש קו אחורי נהדר, מהטובים בליגה, לפיסטונס יש סנטר מהטובים בליגה ושיטה שיכולה למקסם את יכולותיו, ג'ורג' באינדיאנה ויאניס את פארקר במילווקי זה סטאר קווליטי שלא מוצאים בדיסנילנד כשכמובן שוייד ובאטלר או מילסאפ והאוורד לא מהווים השוואה ראויה לחבורה של ווגל.

אם לתמצת את זה לשורה אחת, אורלנדו מג'יק היא אחת הקבוצות הבודדות בליגה שלא מחזיקה אף שחקן שנמצא בטופ 10 בעמדה שלו.

הכל היה בסדר אם המג'יק היו מכוונים לעתיד אבל הטרייד על איבקה בתחילת העונה הוכיח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי המטרה היא ההווה. ויתור על אולדיפו וסבוניס ג'וניור בשביל הפ"פ בעונת חוזה אחרונה הציבו מטרה אחת בתחילת העונה – מקום בפלייאוף. כל דבר פחות מכך יהיה כשלון אבל כשמסתכלים על סגל השחקנים קשה שלא לחשוב שהמטרה הזו פשוט אינה ריאלית.

שאלתי בפתיחה מה השתנה מאז היומן הקודם אז אכן נעשה מהלך ואפילו די משמעותי. אחרי מאזן 10-6 ייגר החליט לבצע שינוי בחמישיה והוריד את אלפריד פייטון וניקולה ווצ'ביץ', שניים שהיו אמורים להוביל את הקבוצה בשנים הקרובות, לספסל ולעלות במקומם את די ג'יי אוגוסטין וביסמאק ביומבו.

אוגוסטין אמור לתת קליעה מבחוץ שהיא נקודת החולשה הכי גדולה של פייטון (23.4% מחפירים) וביומבו אמור לעזור בהגנה בצבע – נקודת התורפה של ווצ'ביץ'.

מאז השינוי הקבוצה במאזן 7-7 כולל נצחונות יפים בסאן אנטוניו, וושינגטון ואטלנטה והפסדים מול יריבות איכותיות כמו טורונטו, ממפיס, הקליפרס, בוסטון ושארלוט. החמישיה נראית מאוזנת יותר יחד עם פורניה, איבקה וארון גורדון וגם לספסל יש כעת כלים משמעותיים.

אני לא יכול לא להתעכב על גורדון, בעצם הצעיר היחיד שעדיין מצופה ממנו להפוך לשחקן משמעותי, אחרי שהזוניה נמחק לגמרי, אולדיפו נשלח מערבה ופייטון לא מצליח לשפר שום אספקט במשחק שלו. גורדון תורם העונה 10 נק' לצד 4.3 ריב אבל עדיין לא ראינו ממנו את הפריצה שציפינו לה משחקן עם יכולות אתלטיות אדירות כשלו.

לצד התפוצציות כמו מול הקליפרס (33 נק' ב-13/21 מהשדה) שהראו שהפוטנציאל קיים, היו לא מעט משחקים בהם היה אנמי ולא משפיע. עם 30% מהשלוש ו-59% מהקו הוא לא יצליח להפוך לכוכב וכשרואים את השיפור אצל חברו/יריבו לתחרות ההטבעות האדירה משנה שעברה זאק לווין, קשה שלא להתאכזב מחוסר ההתקדמות של גורדון.

השינוי של ווגל הצליח לייצב מעט את ההגנה (מקום 18 בדיפנסיב רייטינג) אבל ההתקפה עדיין מהחלשות בליגה (מדורגת 28) ונראה שהקבוצה חייבת כיוון. דיבורים על טריידים נשמעים לא מעט, בעיקר על ווצ'ביץ', אבל אני חושב שבליגה של היום בלי רכז איכותי קשה להגיע רחוק ופייטון או אוגוסטין פשוט לא מספיק טובים בשביל להוביל קבוצה עם המטרות של אורלנדו. מצד שני, ווגל הפך קבוצה עם רוי היברט ולאנס סטיבנסון לקונטנדרית (היתה המכשול הכי רציני במזרח למיאמי) אז אולי צריך לתת לו זמן לקחת את הפרנצ'ייז הזה למקומות טובים יותר.

בסופו של דבר זה לא נורא כמו התספורת המזוויעה של פייטון, אבל אם בחודש הקרוב המג'יק לא יצליחו לשמור על מרחק סביר מהמקום לפלייאוף יצטרכו לקבל שם החלטות קשות ולי נראה שלהמשיך במתכונת הנוכחית זה לטמון את הראש בחול, לסיים עוד עונה עם בחירה 10-12 בלוטרי והמשך הבינוניות וההליכה לשום מקום.